פעם ראשונה שהיא הכאיבה לי

לפני שבוע, בפעם הראשונה, קיבלתי בעיטה. בשבוע 34, לקראת סוף שמיני, לראשונה הרגשתי בעיטה. זה כאב. אבל לקצת זמן.

עד אז היו לעוברית שלי תנועות הדרגתיות. כש"כבשה" מקומות חדשים בבטן, היא "כבשה" אותם לאט. בתנועה נמתחת, איטית, הדרגתית. כמו כניסה לתנוחת יוגה. לאט ובטוח. כמובן שהרגשתי את התנועות שלה כל הזמן, יצור מלא חיים שכמותה, יש שעות שלא הפסיקה לזוז. תזוזות עדינות, בטוחות, נמתחות.

ואז הגיעה הבעיטה. זו היתה ממש הפתעה, קרה לי באמצע יום עבודה, פתאום הרגשתי ממש כאב. מוזר. היו לי כאבים אחרים בהריון, שלא קשורים ישירות לרחם. זה היה כאב שבאה ממנה.. מהעוברית הקטנה שלי.

לזכותה יאמר, שזה לא חזר על עצמו. אולי כשדיברתי אליה, ואמרתי, איה, הכאבת לי עכשיו, אולי זה עזר לה לחזור לתנועות הקודמות, לתנועות האיטיות הבוטחות. מי יודע. מאז קיבלתי רק עוד בעיטה אחת, והיא היתה פחות כואבת.. אולי גם בגלל שאפקט ההפתעה התפוגג, כבר הרגשתי כאב זה בעבר, ולכן פחות כאב לי.. מה שחשוב, זה שעכשיו היא לא מכאיבה לי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *