שבוע 40

האמת, היתה לי הרגשה שאגיע לשבוע 40. לפני כמה חודשים, ישב אצלינו זוג חברים שהתארס לא מכבר, והודיע לנו בשמחה שסגרו מקום ותאריך לחתונה. שמחנו מאוד בשבילם. גם התחלנו להרעיף עליהם עצות. מתישהו הכלה שאלה – אתם באים, נכון? אמרנו שנשמח להגיע, פשוט זה בדיוק התאריך שצפוי ללידה שלי, אז אולי אלד קודם, ואולי לא אוכל להגיע כי ארצה לנוח… למרות שלא אישרנו הגעה עד היום האחרון, היתה לי הרגשה שבחתונה הזו אני אשתתף באופן פעיל. ואכן, חגגתי איתם בשבוע שעבר את נישואיהם. היה כיף! ההרגשה היתה שונה מההרגשה שהיתה לי בחתונות אחרות, אולי בגלל שהפעם היתה לי ממש תינוקת בבטן, לעומת חתונות קודמות, שהיא היתה רק עוברית..

שבוע 40 הוא שבוע קשה… מפתיע, נכון? יש צירונים מדי פעם, יש מיחושים שונים ומשונים, כל תחושה כשרה בשבוע הזה. כשכואב לך, זה בגלל ההריון, כשקשה לך, זה בגלל ההריון, כשיש לך דקירה, זה בגלל ההריון. ואין לי מה לעשות בענין, פרט לשבת ולחכות. לשבת ולחכות שהנסיכה שחיה לה בתוכי תחליט שבא לה לצאת לאויר העולם. כבר אמרו לי – יש לך בטן כל כך גדולה, יש לה מלא מלא מקום, למה שתרצה לצאת החוצה??

הדולה שלי המליצה לי למלא את היום בפעילות, לא לשבת ולחכות שהלידה תגיע.. אז היום הייתי בבריכה, גם אתמול, וגם שלשום. קבעתי ארוחות ערב עם חברים להיום וגם למחר. מחר במהלך היום אני ביום כיף עם העבודה, ומחרתיים? מחרתיים הדולה שלי עושה לי השראת לידה. זה סוג של זירוז, באמצעות רפלקסולוגיה. אולי אקבע ליום שאחרי מחרתיים זירוז באמצעות דיקור? כי לקבוע תוכניות באמצע היום זה קצת קשה כשכל החברים שלי עובדים במשרה מלאה. זו משרה בפני עצמה.. ועוד שיש סבירות מסויימת שהתוכניות האלו יתבטלו.. לא חבל על המאמץ? בעצם כל תוכניות שעושים הן כאלו.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *