הערכת משקל או מעקב גדילת עובר

טוב, אחרי כל כך הרבה זמן שלא עשיתי אולטראסאונד, היה מרגש מחדש לראות את טושטושית העוברית שלי על המסך 🙂  סקירת מערכות עשיתי בשבוע 23 או משהו כזה, ואז ראיתי אותה על כל הפלאזמה הרחבה בחדר הרופאה. אחר כך היתה בדיקה של רופא הנשים שלי, שיש לו אולטראסאונד עם מסך פצפון, והוא רק בדק שיש מספיק מי שפיר.

האמת שלא ששתי לעשות את מעקב גדילת העובר. במהלך הבדיקה בודקים מספר דברים, בין השאר מנסים להעריך את משקל העובר. ההערכה מבוססת על היקף הראש ואורך עצם הירך, והקשר בינה לבין המציאות הוא מקרי. כבר שמעתי על מקרים שתזזו את האם לבדיקות חוזרות כי חשבו שהעובר קטן מדי,  בפועל הוא היה אפילו גדול מדי. במקרה אחר, העובר היה כבר בתעלת הלידה, ולכן מן הסתם הראש שלו קטן יותר, ושוב יצאה הערכה נמוכה מדי. היה גם מקרה שהעובר הוערך כגדול מאוד, ושקלו לבצע ניתוח קייסרי! למזלה של היולדת התחילו לידה רגילה, והתינוק נולד ממוצע לחלוטין.

מה עוד בודקים? בודקים שיש מספיק מי שפיר. איך? יש "כיסים" של מי שפיר, בין העובר לבין דפנות הרחם, ומודדים את גודלם. שוב, זו רק הערכה, הרי הרחם הוא דינמי.. וחוצמזה, מי השפיר מתחלפים כל הזמן, כלומר, נכנסים חדשים לרחם, ונספגים הישנים בשליה. מה שאומר שכמות מי השפיר נכונה לנקודת זמן מסויימת, ואפשר בקלות להשפיע עליה על ידי שתיה מרובה לפני הבדיקה.

לסיכום, נהנו מהבדיקה עצמה, אבל לתוצאותיה אנני לא מייחסת יותר מדי חשיבות. כרגע יש לי תמונות שחור לבן של טושטושית העוברית שלי בפרופיל על המקרר, וזה ממש כיף. הגבר שלי אפילו זכה לראות אותה בולעת מי שפיר.. אני פספסתי.. הערכת המשקל יצאה ממוצעת – 1800 גרם, אחלה בשבילי 🙂 וטוב גם בשבילה בינתיים 🙂

 

סקירת מערכות

אתמול בבוקר חזינו שוב בעוברית שלנו. מדהימה. יפייפיה.

יש בבדיקות האלו סוג של דיסוננס – אני מתמוגגת לראות את התמונות שלה על המסך, אבל אני עוצרת את עצמי מלצחוק ולהקרין את ההתמוגגות שלי, כדי לאפשר לבדיקה להתבצע. אני שמחה מאוד לראות את כל העוברית, את הפנים שלה, אבל רוב הבדיקה היא על איברים פנימיים, וברוב הבדיקה המסך מלא בכתמי צבע אפורים שאין לי מושג מה משמעותם.

בבדיקה הזו הרופאה (דר ורד אייזנברג) היתה מאוד מרוכזת בעבודתה, ועם זאת התפנתה להתלוצץ עם ישי. זה היה כיף. הכי חשוב הבריאות. יצאנו ללא המלצות מיוחדות. זו המטרה.. הכל בסדר אצל טושטושית, לפחות לפי מה שהרפואה יודעת לבדוק.

הבדיקה נתנה לי אור ושמחה לכל היום. הייתי בפאזה אחרת כל היום. לראות את טושטושית, בתמונות התלת מיימדיות הקצת מעוותות האלו, הזכיר לי פנים מוכרות מהמשפחה, וכבר התחלתי להגיד למי היא דומה. מקסימה. איזה כיף זה יהיה לגדל אותה, בטח אהיה בפאזה אחרת כל יום , כל היום. עד שלא אשן מספיק, ואז קצת אאבד את הסבלנות…

סקירת מערכות ראשונה

היה מאוד מרגש. כבר התגעגעתי לראות את העובר שלי על מסך רחב, עושה פוזות למצלמה.

אני מאוד משתדלת לא לצחוק מאושר במשך כל זמן הבדיקה, אלא רק בחלקה. אם אצחק כל הזמן, חלק מהרופאים לא יהיו מסוגלים לעבוד… הרופא של בדיקת השקיפות העורפית ממש נלחץ שלא יוכל לאסוף את כל הנתונים כשאני צוחקת. ושם ממש התרגשתי.. כאן כבר הכנתי את עצמי להתאפק. אבל אמרתי לה – אני ממש מתאפקת לא לצחוק. היא אמרה שזה דווקא בסדר לצחוק, כל עוד היא לא מצלמת בתלת מיימד.

כן תלת מיימד. יעני תלת מיימד. תוך שימוש באותה מצלמה, מצלמים את העובר מכמה זויות שונות, שניה אחרי שניה, ומרכיבים מזה תמונת תלת מיימד. אם העובר לא זז באמצע, יש סיכוי אפילו שתצא תמונה סבירה. אבל, עוברים כמו עוברים, זזים גם כשאנחנו לא מרגישות. אז לרוב יוצאת תמונה מעוותת משהו.

הרופאה עשתה צ'ק ליסט – ריאות, סרעפת, כבד, כליות, מעיים, קיבה,…. נתנה הערכת משקל, בדקה שהלב תקין, המוח, וכו וכו. לי כל התמונות נראה כמו כתמי רורשך, עלומות, לא ברורות, למרות שניסו להסביר לי – השחור זו הקיבה. האיברים היו פחות או יותר באותו גיל – בין 15 שבועות ו6 ימים ל16 שבועות ו2 ימים. אבל הכי חשוב – יצאנו מהבדיקה בלי נושאים למעקב 🙂

ודרך אגב, יש לנו בת…

איך לבחור רופא לסקירות?

זו באמת שאלה.. הרי לפני השקיפות העורפית לא כל כך מספרים, אז בוודאי שאי אפשר להתייעץ עם חברים רחוקים אצל מי הם עשו את הסקירה ומה המלצותיהם… ובכלל – אתם עושים פרטי? יש לכם ביטוח? אני בחרתי לעשות הכל תחת הכיסוי של מכבי. אני ובן זוגי יוצאים מנקודת הנחה שהכל בסדר, אין מה לדאוג, אז לכן אין צורך להטריח את עצמינו למומחה הכי גדול. מה שכן, החלטנו ללכת לשלושה רופאים שונים, כדי לשמוע חוות דעת שונות ולחשוף את עצמינו ליותר מידע.

את התור לשלושת הבדיקות קבעתי באותו שבוע. הרי זה לא יבוא בהפתעה, אני אעשה את הסקירות האלו במועדים ידועים מראש, אז למה לחכות?

את השקיפות העורפית בחרתי לעשות אצל מישהו שבת דודה שלי המליצה עליו. היא עשתה אצלו שתי סקירות והיתה מרוצה. דר ג'קי סביליה, מקבל בהרצליה, מרפאה נעימה וחניה נוחה.

את הסקירה הראשונה קבעתי אצל דר פלדמן נעה. מדוע? ראשית, כי היא בהסדר של מכבי, שנית, כי הרצתי את השם שלה בגוגל, ויש לה מרפאה עצמאית, וגם יש לה ניסיון רב אותו רכשה מעבר לים, ושלישית כי היא אשה. מקבלת במרכז לבריאות האשה ברמת אביב.

את הסקירה השניה קבעתי אצל דר ורד איזנשטיין מדוע? מאותן סיבות בעצם. אהבתי את מה שראיתי כשהרצתי את השם שלה בגוגל, והיא בהסדר של מכבי, והיא אישה. מקבלת בעזריאלי במרפאה פרטית.

תהנו.

הריון זו מסיבה

"מה, לא ידעת שהריון זו מחלה??" ככה אמר אחד הרופאים לחברה שלי, שנים מספר לפני שאני עצמי הייתי בהריון. המשפט הזה נחרט בזכרוני, לא הבנתי למה שיהיה יחס כזה בכלל לדבר כל כך יפה ומדהים. באמת היה תמוה בעיני.

היום, כשאני באמצעו של החודש הרביעי, אני מבינה מהיכן היחס הזה מגיע. מערכת הרפואה בארץ מעבירה אותי כל כך הרבה בדיקות – דם, שתן, אולטראסאונד, סטטיסטיות, גנטיות. כל ממצא שמתקבל נבדק בקפידה, כל חריגה מהנורמה גוררת הפניה דחופה לרופא מומחה, גם אם היתה לי תוצאה חריגה זהה לפני 5 שנים. אז פשוט לא הייתי בהריון, החריגה מהנורמה לא גררה התייחסות מיוחדת..

אני משתדלת לשמור על אחד, גג שניים, את מספר הביקורים שלי במרפאות מכבי בשבוע. ביקור מעבדה וביקור רופא אחד לשבוע. זה לא פשוט. כבר הייתי צריכה לדחות דברים בשבוע כדי לשמור על המספר הזה. לבקר יותר מדי במרפאות עושה לי רע, אני מתחילה להאמין שאני לא מרגישה טוב…

להיות בהריון זה להיות בריאה, זה אומר שהכל מתפקד כהלכה. נכון, הכל לא מתפקד כרגיל. ועם זאת, הכל מתפקד כהלכה. אני צריכה להזכיר את זה לעצמי מדי פעם. השבוע שמעתי מרופאה את המשפט המנצח : "הריון זו חגיגה. כמו כל חגיגה טובה, היא גדולה, ומרובת משתתפים, ושום דבר לא מתנהל בה כמו שהיה מתנהל בכל יום רגיל אחר." אני מאמצת – הריון זו חגיגה. הכל לא נורמלי, ועם זאת זה נורמלי לחלוטין. כל כך נשי, להחזיק שתי אמיתות סותרות במקביל.

שתהיה לי המשך חגיגה מוצלחת!

שקיפות עורפית – מידע

שקיפות עורפית היא בדיקת אולטראסאונד, המתבצעת על ידי רופא מומחה. בדרך כלל, זה לא הגניקולוג שלך. קובעים אליה תור באורך 20 דקות, במכבי היא עולה משהו כמו 100 שקלים.

זאת אחת הבדיקות החשובות ביותר בהערכת  הסיכוי לתסמונת דאון בעובר שלך. כדאי להבדק אצל רופא שסומכים עליו, ואם לא אהבת את התוצאה, מהרי לקבוע תור לרופא נוסף. מדוע? בדיקת השקיפות העורפית היא בדיקה ידנית. הרופא שמבצע את הבדיקה מודד בצורה ידנית את אורך העובר, ואת עובי הנוזל בצוואר. בגלל שזו בדיקה ידנית, יכולות להיות בה טעויות במדידה. רופא אחר אולי ימדוד אחרת, ומכאן ההמלצה לחזור על הבדיקה אם התוצאות לא מצאו חן בעיניך .

במקביל לבדיקת שקיפות עורפית, מתבצעת בדיקת דם "סקר טרימסטר ראשון". את הבדיקה הזו חשוב לעשות באותו יום של השקיפות העורפית, או לכל המאוחר יום למחרת. אחרת יש קושי בחישוב הסטטיסטי של הבדיקה.

תוצאות

תוצאות לשקיפות העורפית מתקבלות במקום. ביציאה מהבדיקה תקבלי דף עם כל הנתונים שאסף הרופא, ועם צילומי אולטראסאונד שעליהם התבסס הרופא באיסוף הנתונים.

תוצאות לבדיקת הסקר של הטרימסטר הראשון מתקבלות במכבי באופן ידני במעבדה בה מסרת את הדם, שבועיים אחרי מתן הבדיקה.

בדיקות סטטיסטיות

חשוב לזכור שאלו הן בדיקות סטטיסטיות. משמעות הדבר היא שהן לא נותנות תשובות חד משמעיות, אלא מנסות להעריך מה הסיכוי לתסמונת דאון. התשובות הן סיכוי של 1 ל-… כלומר סיכוי של 1 ל-… לידות שכן יוולד תינוק עם תסמונת דאון. ולא צריך להתרגש מהן יותר מדי. כבר שמעתי על נשים שתוצאות הבדיקות הראו שסיכוי של 1 ל-2 שהעובר שלהן סובל מתסמונת דאון, ועדין, הוא לא סבל מהתסמונת (זה התברר בוודאות לאחר בדיקת מי שפיר).

בהצלחה!

שקיפות עורפית – ההתרגשות

מאוד מאוד התרגשנו בבדיקת השקיפות העורפית של העובר שלנו. כל כך התרגשתי שהיה לי קשה להפסיק לצחוק מאושר כשאני מסתכלת על המוניטור. הרופא כבר חשב שלא יוכל לבצע את המדידות כי הבטן שלי לא הפסיקה לקפוץ מצחוק…

זו היתה בדיקה די קצרה, פינו לנו רק 20 דקות ביומן של הרופא, אבל הרושם שהבדיקה הותירה הוא מדהים… לראשונה ראיתי משהו ברור במוניטור, ראיתי ראש, וגוף ורגלים וידים. העובר המושלם שלי. המוניטור היה בעצם מסך LCD בגודל 40", שישב לי מול העינים כל הבדיקה.. כל כך גדול, שהעובר שלי נראה ממש בגודל של תינוק אמיתי.. יכולתי להסתכל עליו ולחשוב על עצמי אוספת אותו, מנשקת אותו, מחזיקה אותו. ראינו את הראש, והיתה עצם אף, וראינו גם 2 אונות במוח.. מקסים, פשוט מקסים.

יצאנו נרגשים. זה אמיתי. זה לא סתם שיש לי בחילות. זה לא סתם שיש לי מצבי רוח. יש לי תינוק בבטן. והנה, ראיתי אותו! מדהים.