קטגוריה: שבוע 34

העוברית שלי מעדיפה את צד ימין… ברחם, הגוף שלה ממוקם יותר בצד ימין שלי… את התנועות שלה אני מרגישה כמעט רק בצד ימין,.. לפעמים הישבן שלה נדחף לצד שמאל בזמן שהרגלים שלה דוחפות לי איברים בצד ימין של הגוף שלי…
אני רוצה לעשות סקר אצל נשים בהריון.. האם כל העוברים הם בעלי העדפה לצד? איזה?
בתחילה חשבתי שההעדפה של העוברית שלי לצד ימין דווקא, זה בגלל שהיא בת.. אבל חברה עם עובר בבטן, אמרה שגם הוא מעדיף את צד ימין, אז הלכה לי התאוריה..
מה קורה אצלכן? יש העדפה לצד כלשהו?

ההעדפה הזו לצד מסויים מתרחשת רק כשהעובר קטן יחסית לגודל הרחם. בשבוע 38, כשכבר נהיה לה צפוף, אין לה העדפה לצד מסויים. היא פשוט נמצאת כאן ושם, וגם בפינה הזו, איך שיותר נוח לה באותו רגע. כשאני קמה בבוקר, או כשאני קמה משכיבה, היא נמצאת למעלה, קרוב לסרעפת, וכשאני עומדת או הולכת, היא יורדת כמה סנטימטרים למטה. מקסימה שלי.

כן, כן, דקירות. לא הייתי מוכנה להן כלל. דקירות באגן, באחד הצדדים, כואבות מאוד מאוד, אבל עוברות… וזה החדשות הטובות.

כנראה שהן נובעות מהתארכות מהירה של כלי הדם. הגוף משתנה הרי בקצב אסטרונומי, ולעיתים, יש צורך בקפיצת גדילה גם שלו… אז זו אחת מקפיצות הגדילה.

השעה שבה הן מגיעות איזה צפויה. קרה לי פעמיים באמצע הלילה, ופעם אחת בשעות הערב המוקדמות.. כל גוף והשעה שבא לו לגדול 🙂

 

לפני שבוע, בפעם הראשונה, קיבלתי בעיטה. בשבוע 34, לקראת סוף שמיני, לראשונה הרגשתי בעיטה. זה כאב. אבל לקצת זמן.

עד אז היו לעוברית שלי תנועות הדרגתיות. כש"כבשה" מקומות חדשים בבטן, היא "כבשה" אותם לאט. בתנועה נמתחת, איטית, הדרגתית. כמו כניסה לתנוחת יוגה. לאט ובטוח. כמובן שהרגשתי את התנועות שלה כל הזמן, יצור מלא חיים שכמותה, יש שעות שלא הפסיקה לזוז. תזוזות עדינות, בטוחות, נמתחות.

ואז הגיעה הבעיטה. זו היתה ממש הפתעה, קרה לי באמצע יום עבודה, פתאום הרגשתי ממש כאב. מוזר. היו לי כאבים אחרים בהריון, שלא קשורים ישירות לרחם. זה היה כאב שבאה ממנה.. מהעוברית הקטנה שלי.

לזכותה יאמר, שזה לא חזר על עצמו. אולי כשדיברתי אליה, ואמרתי, איה, הכאבת לי עכשיו, אולי זה עזר לה לחזור לתנועות הקודמות, לתנועות האיטיות הבוטחות. מי יודע. מאז קיבלתי רק עוד בעיטה אחת, והיא היתה פחות כואבת.. אולי גם בגלל שאפקט ההפתעה התפוגג, כבר הרגשתי כאב זה בעבר, ולכן פחות כאב לי.. מה שחשוב, זה שעכשיו היא לא מכאיבה לי.

באחד משיעורי ההתעמלות להריון, ישבתי על כדור פיזיו. היה לי כל כך כיף, ולמחרת כבר קניתי לי כדור פיזיו בתור כיסא למשרד. איזה כיף זה! זה גמיש, אפשר לשבת בפיסוק רגליים רחב מאוד, אפשר לקפוץ על זה וזה גם מאוד נוח. באיזשהו שלב, נעשה לי מציק לשבת על כסאות בכלל. אז קניתי לי כדור פיזיו גם לבית.. הכיף הוכפל.

הכי קשה לי עכשיו זה לנהוג. אני נוהגת לפחות חצי שעה בכל כיוון בית-עבודה, וזה לא כל כך נוח לי. התגברתי כבר על ענין פיסוק הרגליים, נו מילא. גם את הישבנים הכואבים למדתי לשחרר בסוף הנסיעה. עכשיו נותרה בעיה גדולה עוד יותר – לנסיכה שלי זה לא נוח. צפוף לה כשאני יושבת זקופה, אז אני יושבת באלכסון אחורה. גם זה לא ממש עובד, זה מציק לה. היא בתורה מתחילה לזוז ומציקה לי, כך יוצא שאני עסוקה מאוד באיך אני יושבת, ומורידה (ממש מעט) תשומת לב מאיך אני נוהגת. לעיתים זה ממש ממש מציק. אני מגיעה לכל מיני תנוחות מוזרות כאלו, עם הקשתה בגב, כי נדמה לי שזה מפנה לה יותר מקום.

מענין איך זה יהיה כשהיא כבר ממש תשב לי בתוך האגן. עכשיו עוד יש לי אשליות שמדי פעם היא במצב מאוזן יותר מאשר מאונך, ושהיא חופשיה לנוע בתוך הבטן הענקית שלי. אפשר לקבל חופשת מחלה רק על סמך אי יכולת לנהוג? 🙂