הריון זו מסיבה

"מה, לא ידעת שהריון זו מחלה??" ככה אמר אחד הרופאים לחברה שלי, שנים מספר לפני שאני עצמי הייתי בהריון. המשפט הזה נחרט בזכרוני, לא הבנתי למה שיהיה יחס כזה בכלל לדבר כל כך יפה ומדהים. באמת היה תמוה בעיני.

היום, כשאני באמצעו של החודש הרביעי, אני מבינה מהיכן היחס הזה מגיע. מערכת הרפואה בארץ מעבירה אותי כל כך הרבה בדיקות – דם, שתן, אולטראסאונד, סטטיסטיות, גנטיות. כל ממצא שמתקבל נבדק בקפידה, כל חריגה מהנורמה גוררת הפניה דחופה לרופא מומחה, גם אם היתה לי תוצאה חריגה זהה לפני 5 שנים. אז פשוט לא הייתי בהריון, החריגה מהנורמה לא גררה התייחסות מיוחדת..

אני משתדלת לשמור על אחד, גג שניים, את מספר הביקורים שלי במרפאות מכבי בשבוע. ביקור מעבדה וביקור רופא אחד לשבוע. זה לא פשוט. כבר הייתי צריכה לדחות דברים בשבוע כדי לשמור על המספר הזה. לבקר יותר מדי במרפאות עושה לי רע, אני מתחילה להאמין שאני לא מרגישה טוב…

להיות בהריון זה להיות בריאה, זה אומר שהכל מתפקד כהלכה. נכון, הכל לא מתפקד כרגיל. ועם זאת, הכל מתפקד כהלכה. אני צריכה להזכיר את זה לעצמי מדי פעם. השבוע שמעתי מרופאה את המשפט המנצח : "הריון זו חגיגה. כמו כל חגיגה טובה, היא גדולה, ומרובת משתתפים, ושום דבר לא מתנהל בה כמו שהיה מתנהל בכל יום רגיל אחר." אני מאמצת – הריון זו חגיגה. הכל לא נורמלי, ועם זאת זה נורמלי לחלוטין. כל כך נשי, להחזיק שתי אמיתות סותרות במקביל.

שתהיה לי המשך חגיגה מוצלחת!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *