סקירת מערכות ראשונה

היה מאוד מרגש. כבר התגעגעתי לראות את העובר שלי על מסך רחב, עושה פוזות למצלמה.

אני מאוד משתדלת לא לצחוק מאושר במשך כל זמן הבדיקה, אלא רק בחלקה. אם אצחק כל הזמן, חלק מהרופאים לא יהיו מסוגלים לעבוד… הרופא של בדיקת השקיפות העורפית ממש נלחץ שלא יוכל לאסוף את כל הנתונים כשאני צוחקת. ושם ממש התרגשתי.. כאן כבר הכנתי את עצמי להתאפק. אבל אמרתי לה – אני ממש מתאפקת לא לצחוק. היא אמרה שזה דווקא בסדר לצחוק, כל עוד היא לא מצלמת בתלת מיימד.

כן תלת מיימד. יעני תלת מיימד. תוך שימוש באותה מצלמה, מצלמים את העובר מכמה זויות שונות, שניה אחרי שניה, ומרכיבים מזה תמונת תלת מיימד. אם העובר לא זז באמצע, יש סיכוי אפילו שתצא תמונה סבירה. אבל, עוברים כמו עוברים, זזים גם כשאנחנו לא מרגישות. אז לרוב יוצאת תמונה מעוותת משהו.

הרופאה עשתה צ'ק ליסט – ריאות, סרעפת, כבד, כליות, מעיים, קיבה,…. נתנה הערכת משקל, בדקה שהלב תקין, המוח, וכו וכו. לי כל התמונות נראה כמו כתמי רורשך, עלומות, לא ברורות, למרות שניסו להסביר לי – השחור זו הקיבה. האיברים היו פחות או יותר באותו גיל – בין 15 שבועות ו6 ימים ל16 שבועות ו2 ימים. אבל הכי חשוב – יצאנו מהבדיקה בלי נושאים למעקב 🙂

ודרך אגב, יש לנו בת…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *